אנו ממליצים!   וזאת ממספר סיבות:

הראשונה, תשובה לא תקינה (עיבוי של העורף, שקיפות מעובה) יכולה להעלות חשד לפתולוגיות אחרות מלבד תסמונת דאון, כגון מומי לב. מידע זה ייעלם משבוע 14 והלאה, כך שלא נוכל שוב לדעת אם העובר בסיכון.

השנייה, תשובה לא תקינה תאפשר לזוג לא להמתין לבדיקת דיקור מי-שפיר, אלא להקדים ולבצע בדיקת סיסי שלייה, או בדיקות אבחון אחרות הקימות, בהתאם לייעוץ הגנטי.

השלישית, מאחר שזוהי הבדיקה הראשונה בהריון בה מתחילים לראות את איברי העובר, ניתן לנצלה (ברוב המקרים ובתלות בגודל העובר) לצפייה באיברי העובר – ידיים, רגליים, ראש, ולעיתים אף להבחין במין העובר. כך שקיים ערך מוסף לבדיקה.

נפוצה השאלה – האם לבצע סקירה שלישית? ראשית, אין המדובר בסקירת מערכות, אלא בהערכת התפתחות של המערכות השונות.

ומהי חשיבותה? נכון שאיברי העובר נצפו בסקירות המערכות, אך במחצית השנייה של ההריון עשויים להתחולל שינויים התפתחותיים רבים, שחלקם מצריכים התערבות טיפולית. לדוגמה, הסרעפת יכולה להיראות שלמה בסקירות קודמות, אך רק בהמשך ההריון, עקב עלית הלחץ התוך בטני של העובר, ניתן יהיה להבחין בפגם בה. איתור פגם כזה טרם הלידה מאפשר להיערך ליילוד וטיפול מציל חיים. כך גם לגבי שאר המערכות. בנוסף תפקוד השליה הניתן לבדיקה באמצעות זרימת הדם בדופלר, בחבל הטבור .

טווח הזמנים לביצוע הסקירות הוא די רחב ונתון גם לניסיונו והעדפתו של הבודק.

נשים המעדיפות סקירה מוקדמת ככל האפשר יוכלו לעבור סקירה כבר בשבוע 14 להריון. כמובן בגישה נרתיקית.

כשבוע יותר מאוחר ניתן להתחיל לבדוק את העובר בסקירת המערכות גם בגישה בטנית וכך גם בשבועות הבאים.

סקירת מערכות שניה מומלץ לבצע החל משבוע 20-21 עד שבוע 25.  ומעקב התפתחות סביב הטרימסטר השלישי, סביב שבועות 32-33.

במידה והסקירה המוקדמת מתבצעת לאחר שבוע 15 ניתן להתחיל את הסקירה בגישה בטנית ורק במידת הצורך לעבור לבדיקה בגישה נרתיקית. בשבועות מוקדמים יותר הסקירה מבוצעת בגישה נרתיקית.

בבסיס בדיקת השקיפות העורפית עומדת המטרה לביצוע בדיקת סקרינינג לאיתור עוברים בעלי סיכון לתסמונת דאון.

עם זאת במהלך הבדיקה, מעבר לבדיקת הנוזל העורפי ניתן לבדוק במידה בסיסית, התפתחות ראשונית של איברים נוספים כמו גולגולת, תחילת התפתחות המוח, מבנה הפנים, גפים, מיקום הלב, קצב הלב, ולעיתים אף חלוקת הלב למדורים וכלי דם. בדיקה כזו בשילוב עם בדיקת השקיפות העורפית נותנת מידע חשוב על בריאות העובר בשלב מאוד מוקדם בהריון, ומכאן חשיבותה.

מין העובר נקבע סביב ההפריה, עם זאת היווצרות איבר המין הנקבי והזכרי כפי שאנו מכירים אותו, ניתנת להדגמה בד"כ סביב שבוע 13+ להריון, לכן בבדיקות המבוצעות בשבועות מוקדמים יותר, לא תמיד קימת וודאות לגבי מין העובר, ולעיתים יש צורך להמתין לשבוע מתקדם יותר בכדי לוודא את מינו של העובר.

תמונת התלת-מימד והארבע-מימד נוצרת ע"י מכשיר האולטרסאונד באמצעות דגימה מהירה של תמונות דו-מימד באולטראסאונד, ובצירוף מהיר של עשרות תמונות צמודות אחת לשניה מתקבל נפח המידע, הכולל בתוכו את כל האיבר הנדגם, לדוגמה, בפנים, נראה את הפנים כמו במציאות ולא רק את חתך הפרופיל כמו באולטראסאונד רגיל, דו-מימד.

לכן, במידה ואיכות התמונה הרגילה אינה טובה בגלל סיבות שונות כמו, דופן בטן עבה, צלקות ניתוחיות קודמות בבטן, שרירים (אצל מתעמלות) ,ועוד.. התמונה התלת-מימדית תהיה גם פחות איכותית כי היא נוצרה מאוסף תמונות דו-מימד פחות איכותיות.

ההמלצה לאכול ממתק טרם הסקירה נובעת מכך שלאחר אכילת ממתק, עולה רמת הסוכר בדם האם ודם העובר, ובדרך כלל, ניתן לראות כי העובר מתחיל להיות פעיל יותר.

פעילות העובר ותנועותיו בזמן בדיקה מאפשרים לנו לראות את האברים ביתר קלות, שהרי עלינו לבדוק את העובר מכיוונים שונים, את הפנים והלב, מקדימה, את הגפים מהצדדים ואת הגב מאחור.

במידה ונצליח לראות תנועות כמו פתיחת ואיגרוף כפות ידים, תנועות רגלים ועוד, נוכל  להתרשם טוב יותר, מתקינות איברים אלו.

בדיקת האולטראסאונד התלת-מימד של הרחם מהווה התפתחות טכנולוגית משמעותית מאוד מאחר ועד המצאתה, בדיקת מבנה הרחם החיצוני נעשתה אך ורק באמצעות ניתוח. כיום באמצעות בדיקת אולטרסאונד תלת-מימד, אנו יכולים לקבל תמונה תלת-מימדית שמאפשרת לראות את הקונטור החיצוני של הרחם, האם מדובר ברחם דו-קרני או חד קרני? האם קימת מחיצה ברחם ובאיזה עומק המחיצה וכך להחליט האם קים צורך בהתערבות ניתוחית או שניתן להמשיך בניסיון להרות או בסיוע של טיפולי פריון.

כחלק מבדיקות ההכנה בתכנון של הריון ראשון כמו יעוץ גנטי, בדיקות דם כלליות, ונטילת חומצה פולית, מומלץ לבצע אולטראסאונד גינקולוגי.

באמצעות בדיקה זו נוכל להתרשם ממבנה הרחם והשחלות, לשלול מומים רחמים באמצעות התלת-מימד לדעת את כיוון הרחם (קדמי או אחורי) את מבנה הרירית המרפדת את הרחם, ולהתרשם ממבנה השחלות והזקיקים. מידע כה רב שמתקבל מבדיקה קצרה של סונר גינקולוגי, תאפשר לנו לדעת פרטים רבים על תקינותה של מערכת המין של האישה בטרם כניסתה להריון.

ממצאים שמתגלים בבדיקה יכולים להיות מטופלים ויאפשרו ב"ה הצלחת ההריון המתוכנן.