ומה משמעות הסקירה השניה?

במהלך הסקירה השנייה נבדקות בשנית מערכות העובר "מכף רגל עד ראש": מוח ומערכת העצבים, פנים, לב וכלי דם, ריאות ובית חזה, מערכת העיכול, מערכת השתן, שלד ומין.

מטרת הבדיקה, לוודא כי איברים אלו שומרים על המבנה התקין תוך כדי התפתחותם. במיוחד לאור כך, שהתפתחות חלק מהאיברים הינה חלקית בסקירה המוקדמת, כגון מוח, גודל ומבנה העצמות, וכליות.
אי לכך קיימת חשיבות לבדיקתם לאחר שהתפתחו בהשוואה לסקירה המוקדמת. האטה בגדילת והתפתחות העובר ניתנת לעיתים לאיתור כבר בשלב זה של ההיריון.

לדוגמא: במערכת השתן תיבדקנה הכליות מבחינת התפתחות, גודל ומרקם, יבדקו אגני הכליות, יודגמו שלפוחית השתן ואיבר המין, ולעיתים רחוקות אף ניתן להדגים את סילון הטלת השתן.

אבחנה של הפרעה מבודדת במהלך השתן, המתבטאת בהרחבת אגני כליות או בהרחבת השופכן, חשובה מאוד לגילוי, מאחר שהתופעה מוכרת וניתנת למעקב וטיפול לאחר הלידה.

בתום הסקירה השניה בודקים את צוואר הרחם על מנת לאתר את האוכלוסייה של נשים הנמצאות בסיכון ללידה מוקדמת. מצבים של ריבוי מי שפיר או היקף בטן גדול יקבלו המלצה לבדיקת סוכרת הריונית.

בשל ההיריון המתקדם קיימת העדפה לבצע את הבדיקה בין השבועות 21-22, וזאת לאור העובדה כי עדיין ניתן לבצע דיקור מי שפיר, במידה ויתגלו ממצאים חריגים המצדיקים זאת.